לובה גולדהמר

ילידת אונייוב, פולין.
בת למשפחה אמידה מחסידות גור, מעמודי התווך של העיירה , העוסקת בפעילויות צדקה ותמיכה במשפחות חלשות. המשפחה כמעט כולה נספתה בשואה.
נישאה לבעלה פישל גולדהמר, בשנת 1928, בן למשפחת תעשייני טקסטיל עשירים אף הם מחסידות גור. משפחתו בת שמונה אחים ואחיות נשואים וילדיהם ניספו בשואה.
את רב שנות המלחמה עשתה עם בעלה ובנה חיים בגיטו לודג', שם הסתתרו בעליית גג בתנאים קשים מנשוא עד 1944, מועד חיסולו של הגיטו. באוגוסט 1944 צורפו לאחד המשלוחים האחרונים מהגיטו למחנה ההשמדה אשוויץ-בירקנאו. ברדתם מהרכבת פגשו בד"ר מנגלה ימ"ש, הבן חיים נשלח מייד לתאי הגזים ואילו היא ובעלה הופנו לעבודות כפיה. הם התגלגלו במחנות שונים עד לשחרור.
שיקמו את חייהם והקימו את ביתם בשטוקהולם, שוודיה. את זמנם חילקו בין שוודיה לנתניה בה התגורר אחיה שעלה לישראל כחלוץ עוד טרם המלחמה. בשנת 1992 העתיקו את מגוריהם לנתניה.
לאחר פטירת בעלה, בשנת 1996, הגשימה חלום להנצחת בני משפחתה שנספו בשואה. בשיתוף פעולה עם בית החולים "לניאדו" תרמה להקמת מכון הלב החדש בבית החולים הנקרא "מכון הלב ע"ש גולדהמר".

על כך החליטה הועדה להעניק לגב' לובה גולדהמר את עיטור "ידידת העיר נתניה".