מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

משה פטקין

מוניה וחסיה פטקין הכירו במושבה נס ציונה, בה הועסקו כפועלים בעבודות עפר ובעבודה חקלאית במסגרת תנועת כיבוש העבודה העברית.
הם הגיעו לנתניה במסגרת קבוצת "בני בנימין"והיו חלק מעשרת המתיישבים הראשונים במושבה, שהתגוררו בתחילה באוהלים בלב החולות. באותה תקופה נולד בנם הראשון אריק, שהיה הילד הראשון שנולד בנתניה.
מוניה השתתף במשלחת לרכישת האדמות של המושבה, מהשייח' של הכפר הערבי אום ח'אלד יחד עם בן עמי (השייח' ביקש רק סכום סמלי של מיל לשנה עבור 2000 שנה לכל דונם סה"כ 2 לירות ארץ ישראליות). בנוסף לכך, ניהל פרדסים בחברת "הנוטע", שעסקה בנטיעת פרדסים עבור המתיישבים.
אביו של מוניה ישראל דב הלוי פטקין, הקים את בית הכנסת הגדול, שהיה היכל גדול ומרשים למושבה הצעירה, הקים וניהל את החברה קדישא ואת מוסדות הדת בנתניה.
חסיה נהגה להחביא את חברי כל המחתרות בביתה כולל חברי האצ"ל. בנוסף לכך, מוניה וחסיה קלטו והסתירו בביתם מעפילים מאוניות, שעגנו מול חופי נתניה על אפו וחמתו של השלטון הבריטי. אולם, בתקופת מלחמת העולם השנייה, למרות האיבה כלפי הבריטים הקימה חסיה את הועד למען החייל הבריטי ועם יתר מתיישבות נתניה דאגו לבית חם לחיילים הבריטים במחנה דורה.
בבניין של משפחת פטקין ברחוב הרצל, התגורר דייר משנה וחבר אצ"ל בשם יעקב וייס, שהוציא להורג בכלא עכו בשנת 1947 "היד". בתגובה לכך, נתלו הסרג'נטים בפרדסי נתניה ע"י חברי האצ"ל.
מוניה היה חבר פעיל בהגנה, בנו הבכור אריק שירת בפלמ"ח במסגרת גדוד הראל ובכל מלחמות ישראל. בנו זוריק שירת בצה"ל ונהרג במסגרת מילוי תפקידו בשנת 1951.