מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

ראובן קליגלר

ראש העיר החמישי
תקופת כהונתו:
2.1.79 - 28.11.83.

ראובן קליגלר נולד בשנת 1917 בגליציה שבפולין. בילדותו הצטרף לתנועות הנוער הציוניות "השומר הצעיר" ו"גורדוניה". בשנת 1938 עלה בלוויית רעייתו, פניה, לישראל והתיישב בקיבוץ חולדה. כעבור זמן קצר עזב את הקיבוץ ועבר לנתניה, ובה החל לעבוד בעיבוד פרדסים.
כעבור זמן מה הצטרף ראובן קליגלר ל"הגנה" וסייע בהורדת המעפילים שהגיעו לחופי נתניה. במלחמת העצמאות שירת כקצין בצה"ל, ועם תום המלחמה, לאחר תקופה קצרה של פעילות כחבר מועצת העיר, נשלח לנגב כדי להקים במקום תשתית רפואית במסגרת קופת החולים.
בתקופת שליחותו בת 20 השנה ברחבי הנגב היה ממייסדי בית החולים "סורוקה" בבאר-שבע ו"יוספטל" באילת, הקים מרפאות בכל רחבי הנגב, גם בלב לבם של היישובים הבדואיים. בנוסף, סייע ראובן קליגלר ותרם רבות להקמת האוניברסיטה בבאר-שבע. בשנת 1971 עזב עם רעייתו ושתי בנותיו את הנגב ושב לנתניה. עם שובו התמנה למנהל קופת החולים באזור עמק-חפר והשומרון. באותה עת חזר לפעילות ציבורית במסגרת מפלגת העבודה, ובשנת 1973 החל לכהן כסגן ראש העיר.
בשנת 1979 נבחר לראשות העיר ובתקופת כהונתו הקים שוק עירוני חדש, השלים את בניית בית "יד לבנים", הניח את אבן הפינה ל"היכל התרבות העירוני", סלל כבישים פנימיים חדשים, נרתם למען הרחבתו וביסוסו של בית החולים "לניאדו" ושיפר את יעילותו של המנגנון העירוני.
אחת מגולות הכותרת של פעילותו הייתה הקמתה של המחלקה לקידום נוער, העוסקת בשיקומו של נוער שוליים. כן הרחיב וביסס בעת כהונתו את המפעל הארצי לשיקום שכונות המצוקה בנתניה.
מכהן היום כיו"ר הועד המנהל של העמותה למען הקשיש.
מידע נוסף: נתניה יהלום של עיר, ראובן קליגלר פרקי חיים.