מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

עמנואל פרי פז

נולד בשנת 1914. היה חניך ומחנך בתנועות "גורדוניה" ו-"החלוץ" בבסרביה וב-1935 עלה לארץ כחלוץ, והתגורר בקיבוץ "אבוקה" בפרדס-חנה עם רעייתו רות.
בתקופת ה"מאורעות" היה פעיל בהגנה ושרת כ-"גפיר", עבד בפרדסים, בקידוח בארות, בייבוש ביצות כברה וביישור חולות חפציבה (היום - גבעת אולגה), בעבודה פיזית ממושכת וקשה.
את עבודתו בבניין התחיל עוד בחדרה והמשיך בנתניה אליה עברה המשפחה ב-1945. עבד כבנאי במשך 20 שנה ונודע כבעל מקצוע מעולה עם קצב בנייה ללא תחרות.
ב-1948 התגייס לצה"ל ובמלחמת השיחרור שרת בחטיבת אלכסנדרוני למעלה משנה, כלוחם מן השורה, ואחר כך כקצין תרבות וסעד.
את עבודתו העתונאית החל בשנת 1954 ככתב בעתון "למרחב" ואחר כך ב-"דבר" בנתניה ובכל אזור השרון. עבד חלקית בסוכנות עתי"ם והתמיד בעבודתו העתונאית במשך 25 שנה עד צאתו לגימלאות. כעיתונאי, שקד להבליט את הצדדים החיוביים בחיי המדינה, בהסתדרות וברשויות המקומיות. ליווה את העיר נתניה בהתפתחותה בפעילותו העיתונאית ונתן כיסוי נרחב לפעולות התנדבות, פועלי ייצור, ולנעשה בקיבוצים ובמושבים שבסביבה. כאשר תמיד עמד לנגד עיניו כבודו של האדם העובד.
מאז פרישתו לגימלאות, עובד בעתונות המקומית. עם התגברות העלייה הרוסית ופתיחת בתי-ספר לבנייה, ראה כאתגר לעצמו וכשליחות חלוצית, ללמד בנייה לעולים חדשים ולחיילים משוחררים ועבד כמדריך בכיר בבית-ספר למקצועות הבניין שבפיקוח משרד העבודה. בגיל 77 הדריך הדרכה מעשית והדגים לחניכים איכות ומהירות עבודה, שקשה לראות כמוה גם אצל צעירים.
היה מתנדב במשמר האזרחי ופעל כמתנדב במעון לנכים בנתניה ושימש להם גם כיועץ בעריכת עתונם - "עתוננו". הרצה בפניהם בנושאים שונים והיה חבר ועד פעיל במועדון הגימלאים ובמזכירות ותיקי התנועה הציונית.
ממשיך, יחד עם רעיתו רות - יקירת ההסתדרות ויקירת העיר נתניה, באורח חיים צנוע ובחינוך הילדים והנכדים ברוח ערכי היהדות, אהבת המולדת ומסורת ישראל.
בעל עיטור יקיר ההסתדרות בנתניה.