מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

חנה לב עמי

נולדה בשנת 1918, באוקראינה-רוסיה.
ככל העולים בשנות ה-20' הגיעה לנמל יפו, אך מהר מאוד עברה לגור בפתח-תקוה. במושבה זו גדלה והתחנכה בביה"ס היסודי ובביה"ס התיכון, שם גם הצטרפה לצופים ולמחנות העולים. בפתח-תקוה הקימה משפחה, ובשנת 1943 עברה משפחתה לגור בנתניה.
בסקירה של למעלה מחמישים שנות מגורים בנתניה, יש לה תחושת סיפוק רבה. שנים רבות עבדה בבית האריזה כמדריכה, ודורות רבים של פועלים ופועלות עבדו בענף החשוב והרווחי של ארץ ישראל, עד לשנים האחרונות, בהנחייתה.
יחד עם עבודתה מחוץ לבית והיותה אם גאה לארבעת ילדיה, היתה פעילה בכל עשרות השנים הללו באגודות מתנדבים שונות, עד לימים אלה ממש.
בשורות הועד למען החייל חילקה מזון לחיילים, עבדה בקפיטריות, בחלוקת ערכות לחיילים במחנות צבאיים ואף שרתה חיילים במקומות הנופש שלהם, ועסקה במכירת כרטיסי הגרלה לועד למען החייל משך שנים רבות.
התנדבה ועזרה לאגודות: "אנו"ש", "האגודה למלחמה בסרטן", "איל"ן", "אקי"ם", במסגרת ארגון "האשה הלאומית" ובמסגרת התנדבותית של עיריית נתניה.
עזרה לאנשים שגורלם לא שפר עליהם: זקנים, נכים, חולי נפש ואחרים באיסוף בגדים ורהיטים ובחלוקת דברי מזון, וכל זאת על מנת לשפר את איכות חייהם.
כשהגיעה העליה המסיבית לנתניה, עזרה לעולים החדשים בקליטתם בארץ - דיור, סידור מקומות עבודה וציוד בסיסי לבית, כמו רהיטים, ביגוד ומזון.
בביתה, תעודות הערכה ואישורים מהארגונים והמוסדות השונים להם סייעה במשך השנים. בכל הפעילויות שעסקה ועדיין עוסקת, לא ציפתה לקבל תמורה כלשהי, וכל שעשתה היה מתוך רצון לתת לזולת.