מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

סעדיה זינדני

נולד בתימן בשנת התרע"א (1911). בשנת 1934 גמרה אומר משפחתו לעלות ארצה להגשים כסופי גאולה, לאור חזון הציונות. לאחר טלטולי-דרך דרך מדבריות, הגיעו לארץ ישראל. לאחר ימים ספורים של קליטה והתארגנות, היתה תחנתם הראשונה המושבה פתח-תקוה, שם עבד בחקלאות לכל ענפיה.
בשנת 1937 עברה המשפחה לנתניה - אז מושבה. היה מראשוני המייסדים של שכונת "נוה שלום". בשנה זו הצטרף לארגון "ההגנה" וגוייס למשטרת הישובים העברים (גפיר). בין היתר עסק בהדרכת חברים בהפעלת הנשק והשימוש בו בהתאם לנסיבות הזמן.
בתום מלחמת העולם השניה, בהגיע הפליטים מהשואה לנתניה, תרם רבות מזמנו ומכספו ועזר לקליטתם במקום.
במלחמת השחרור הוצב בצה"ל לשמירה במשלטים עד שוך הקרבות, ומילא חובתו כנדרש.
בשנת 1958 קיבל את "אות ההגנה", את "עיטור על"ה" ו"אות המשמר".
מ-1979 מתנדב ב"משמר האזרחי" ופעיל בו עד היום.
ב-1942 הצטרף להסתדרות הכללית, השתלב בפעילות הציבורית, נבחר למוסדותיה ומילא שליחות הציבור בנאמנות. ב-1991 זכה וקיבל את אות "יקיר ההסתדרות", כהוקרה על פעילויותיו.
בנוסף לכל אלה, עם עליית יהודי תימן ב"מרבד הקסמים", פעל רבות על מנת לעזור להם בהתאקלמותם הראשונה בארץ.
ידוע כאדם עניו "הנחבא אל הכלים", עד מאוד, שעשייתו מתוך חובה מצפונית ושליחות ציבורית, בעלת ערכים יהודיים ולאומיים.
הקים משפחה ברוכה בישראל, בנות ובנים המשפיעים ברכה וטוב בכל מעשיהם.