מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

יעקב אברהמי

נולד בפולין ב-1917, וב-1938 עלה לארץ בדרך בלתי לגאלית. את צעדיו הראשונים עשה בנתניה.
התנדב לצבא הבריטי בעקבות קריאת המוסדות הלאומיים ושרת חמש וחצי שנים. יוסף ברץ כתב עליו "הוא שרת לא רק את הצבא, הוא קודם כל שרת את שארית הפליטה". חבר מרכז הגולה, מיסודה של הבריגדה היהודית, שתפקידה היה לחפש יהודים, לסעוד אותם ולהעלותם ארצה. גולת הכותרת היתה, חיפוש אחר ילדים ושיקומם. תפקידו היה לספק צרכיהם של הילדים מסלבינו-איטליה, שהיו בדרכם לארץ אחרי מלחה"ע השניה, כשלעיתים מדובר היה ב-800 ילד. בפלורנץ-איטליה ייסד בי"ח לנשים הרות. הישוב שלח שלושה טון בגדים ויעקב היה אחראי לחלוקתם לשארית הפליטה, דאג לספק דלק וסולר על מנת להתניע את אוניות המעפילים. כל זאת במסירות ואהבה ללא סייג.
עם שחרורו מהצבא, ניהל מחנה בבית-ליד ולאחר מכן, עם פרוק המחנות, הוזמן לשרת כמזכיר מחלקת עבודות ציבוריות.
עם העליה הגדולה מרוסיה, בשנת 1972, הוזמן לשרת כפקיד תעסוקה לאקדמאים.
במלחמת יוה"כ, התנדב להסביר לחיילים מעבר לתעלה את זכויותיהם בהתאם לחוק. עבר ממחנה למחנה ומחייל לחייל, עודד, הדריך והעביר הודעות וד"ש לחיילים ולמשפחותיהם. עם סיום מפעל זה, הוזמן לנהל מרכז לחיילים משוחררים בנתניה. במרכז עברו אלפי חיילים מנתניה והסביבה כשלכל משרד ממשלתי היה ייצוג. כל חייל משוחרר שנכנס למרכז, מצא דלת פתוחה ואוזן קשבת.
עם סגירת מפעל זה, הוזמן ע"י ראה"ע דאז, מר אברהם בר-מנחם, לנהל את מחלקת השיכון בעיריית נתניה. באותה תקופה יזם וייסד את האגודה לתרבות הדיור ואף היה מנהלה הראשון. במסירות רבה שיפץ בתים רבים בעיר.
זכה להיות יקיר ההסתדרות על פעילותו באיגוד המקצועי בתחומי התנדבות שונים.
נשוי, אב לבת ושני בנים וסב לתשעה נכדים ונין אחד.