מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

צפורה זלמנוביץ

"חיים של עזרה לזולת והתנדבות תמידית"

נולדה בשנת 1915 בפולין. בעקבות החינוך הציוני ואהבתה לישראל הצליחה לעלות לישראל בשנת 1940 בדרך לא דרך תוך התנסות בתלאות רבות.
עם הגעתה ארצה נעצרה ע"י הבריטים והועברה למחנה עתלית.
בחודשים הראשונים לעלייתה לאחר השחרור מעתלית התיישבה בגן-מגד שם למדה את רזי החקלאות ועברה להתגורר בנתניה.
בשנת 1942 נישאה לברוך זלמנוביץ ז"ל אותו הכירה בהכשרה.
צפורה היתה בין מקימי גן הילדים הדתי הראשון בעיר. עם קום המדינה התנדבה לאגודה למען החייל ומגן דוד.
כאשר הגיעו גלי העליה הראשונים לישראל היתה צפורה פעילה במאמצים שהושקעו על מנת להעניק לעולים קורת גג, מזון ועבודה ודאגה לצורכיהם.
צפורה הצטרפה לארגון הפועלות, תנועת האשה הדתית לאומית ולאמונה. עם הקמת ישיבת בני עקיבא הצטרפה גב' זלמנוביץ לאגודת ברוריה ששמה לה למטרה לסייע ולספק את צרכי הישיבה תוך הכרה בחשיבות ביסוסו של מוסד שכזה.
פעילה עד עצם היום הזה באגודה למען החייל ובמגן דוד כמו גם בסיוע לעולים חדשים ובכל עבודה התנדבותית לה היא נקראת.
ועל כל אלה החליטה הוועדה להעניק לה את עיטור "יקירת העיר".