מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

יהודה שחור

מפקד ופעיל

נולד בשנת 1913 בוילנה בבית דתי-מסורתי-ציוני. למד בביה"ס העברי הראשון בוילנה - גימנסיה "תושיה". בגיל 18 כיהן כמפקד בית"ר בוילנה. בשנת 1932 הקים ביחד עם אחרים את ביה"ס החקלאי בו קיבלו בית"רים הכשרתם החקלאית, לקראת עלייתם ארצה. בשנת 1933 עלה ארצה, פעל בפלוגות בית"ר, הצטרף לאצ"ל ומילא תפקידי פיקוד שונים.
בתחילת 1937 התבצע האיחוד בין האצ"ל וההגנה, והוא הצטרף לאיחוד. בשנת 1942 ועד שנת 1947 כיהן בשני תפקידים בנתניה - מפקד העיר נתניה מטעם הגנה וקצין הג"א וטיפל בגיוס אנשים להדרכה, לרכישת נשק ולהכנת "סליקים". שימש כחבר בועדת-הבטחון. עם התארגנות ההגנה לקראת מלחמת השחרור, גוייס למפקדת נפת-גד כקצין מטה לענייני כספים. לאחר הקמת צה"ל הועבר באופן רשמי לתפקיד קצין-העיר חדרה, בדרגת סרן.
באוגוסט 1950 בתגייס לצבא הקבע. קרוב לשלוש שנים כיהן בתפקיד ראש מדור מילואים במטכ"ל - אכ"א וקצין שלישות חטיבה 17 בדרגת רב-סרן. בפברואר 1954 הצטרף לסגל העובדים במס-הכנסה בנתניה וכיהן בתפקיד רכז חוליה ואח"כ כגובה ראשי של המשרד במשך 10 שנים. בשנת 1958 נתמנה ע"י צה"ל למפקד נפת הג"א בנתניה, בדרגת רב-סרן (מיל.) בתפקיד זה שימש עד שנת 1964.
יזם הקמת שכונת "נוה איתמר" ע"ש איתמר בן-אב"י, והיה מהמשתכנים הראשונים בה. בשנת 1971 קיבל מינוי כמפקד המשמר האזרחי. לאחר קום המדינה היה חבר פעיל בהנהלת סניף ארגון חברי ההגנה בנתניה.
היה נשיא מועדון "ליונס" בשנת 1968-1967. בשנת 1968 הצטרף לאגודה למען העוור ושימש בתפקיד יו"ר האגודה ולאחר מכן יו"ר המרכז הארצי למען העוורים בארץ. באוקטובר 1970 נתמנה ע"י שר הסעד כחבר המעוצה הציבורית למען העוור. בשנת 1979-1978 נבחר לתפקיד נציב המחוז של מועדוני ל"ליונס" בישראל. בסוף שנת 1982 חזר לפעילות באגודה למען העוורים כסגן יו"ר וחבר המרכז הארצי לעיוור.
בארכיון נתניה נמצאים זכרונותיהם של שחור יהודה ואשתו זהבה.