מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשונים בעיר

משה קורץ ז"ל

מקום לידתו פולין זסטבנה
תאריך לידתו 1905
עלה ארצה ב- 1920
עיסוקו סוחר, בנאי
מקצועו בנאי
תאריך פטירתו 14.1.1990
מקום קבורתו נתניה
בת זוגו: שרה קורץ
ילדים: רבקה מילר, מרדכי קורץ, אברהם טופז

קורות חיים

משה קורץ נולד בשנת 1905 בעירה זסטבנה, בוקובינה בפולין שהיתה אז חלק מן האימפריה האוסטרית. המשפחה הגדולה של עשר נפשות חיה חיי עוני והתקיימה בקושי בתחילה ממסחר עצים ולאחר מכן ממכירת משקאות משכרים. משה הילד למד בבית הספר היהודי של הברון הירש ממנו ינק את רעיונות הציונות הראשוניים. אולם רגשותיו של משה הושפעו במידה שווה על ידי האנטישמיות הבוטה של הנערים הפולנים והאוקראינים אשר גרו בשכנות.
מלחמת העולם הראשונה הביאה אסון על הקהיליות היהודיות בבוקובינה. משפחתו של משה נפרדה עקב המלחמה ורק בשנת 1918 התאחדה מחדש בעירה סניאטין שבגליציה. קשיי החיים בסניאטין בצרוף לרעיונות הציונות אשר נקלטו בנפשו של הנער בן ה-16, הביאו את משה להחלטה ב-1920 לעלות ארצה. הוא עשה דרכו ברכבת לעיר קונסטאנצה שברומניה והתגנב לאניה רומאנית שעשתה דרכה לטורקיה ולחיפה. לאחר שהצליח להכנס ארצה ללא כל מסמכים עבד משה כפועל שכיר במקומות שונים בארץ אולם בעיקר עבד בראשון לציון ופתח תקוה.
ניסיון זה אפשר לו ללמוד את ענף הפרדסנות ואת מקצוע הבניה. ניסיון זה היה לו לעזר כאשר בשנת 1928 חברת הנוטע החלה להכנות להתיישבות בשטח אדמה שעתיד להיות תחילתה של העיר נתניה. בהקשר לכך הזמין הקבלן משה מנדל (שקד בעתיד) את משה קורץ להצטרף לקבוצה של 5 פועלים אשר יכרו את הבאר הראשונה בנתניה.
וכך מצא עצמו משה ב-16.11.1928 בין ראשוני נתניה. למרות שלא היה לו הכסף לקנות קרקע בנתניה החליט משה להשאר ולבנות את עתיד בהתישבות החדשה. הוא המשיך לעבוד אצל הקבלן משה מנדל וצרוף של חסכונות והלואות אפשר לו בסופו של דבר לקנות את אדמתו שלו.
בשנת 1926 הזדמן משה לזכרון יעקב. בגן הציבורי ראה קבוצת רוקדים וביניהם נערה עם תלתלים בלונדינים משה הצטרף לריקודים, אחז בידה של הנערה ורקד עמה. כך הכיר משה את שרה.
כאמור, משה ושרה נפגשו ב-1926 אולם נשאו רק ב-18.8.1931 לאחר שמשה קיבל הלוואה לבנות את ביתו ברחוב סמילנסקי (לאחר מכן הפך להיות רחוב שמואל הנציב) לאחר נישואיהם עבר משה לעסוק בעבודה קבלנית ממנה התפרנס שנים רבות. כאשר בנו האנגלים את מחנות הצבא שלהם בנתניה זכה משה במכרזים רבים שהיו למקור איתן של פרנסתו. לאחר המלחמה עבור לעסוק במסחר בחמרי בנין.
משה ושרה נשארו נאמנים כל חייהם. בשנת 1932 נולדה רבקה, בתם הראשונה ובשנת 1934 מלא משה את חלומו לבקר את משפחתו בסניאטין, ביקור זה היה חשוב לו מאוד משום שהיתה זו הפעם האחרונה שראה את משפחתו אשר אבדה בשואה. בסוף שנת 1934 נולד מרדכי וב-1942 נולד אברהם. שלושת הילדים הנם בוגרי בית הספר העממי ע"ש ביאליק ובית הספר התיכון ע"ש טשרניחובסקי בנתניה.

אלבום תמונות