מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשונים בעיר

אברהם יצחק אפשטיין

בן חיה ומשה
ילדים: חיה כהן

קורות חיים

על גדותיו המיוערות של נהר נארב שוכנת העיירה נארבקה. עיירה קטנה מוצנעת בין יער עצי אורן ואלון. ייעודו של יער זה היה למטרות ציד חיות בר לשימוש הפריץ השליט באזור ולאספקת עץ לבנין ולבערה. אוכלוסיית העיירה מנתה כ-350 משפחות נוצריות וכ-30 משפחות יהודיות.
נהר נארב מוצאו במרכז בלהרוס, זורם לצפון מזרח פולניה, לאורך 442 ק"מ ונופל לנהר באג BAG הממשיך בזרימתו במקביל לנהר הוויסלה העובר ליד העיירה ביאליסטוק.
על גדותיו של נהר נארב החלו להירקם שורשי משפחות כהן אפשטיין. אברהם יצחק, בן משה וחיה אפשטיין, היה רב, יערן מקצועי, בעל מנסרה וסוחר עצים. השכם בבוקר, לאחר תפילת שחרית, יוצא היה ליער לסמן משולש בסיד לבן שלא בדרכי הגויים שסימנו בצלב X. הקבלנים כורתי העצים מגיעים היו ליער מאוחר יותר, מי בעגלה מי רכוב על סוס או פרדה ומי ברגל. את הגזעים מוכר היה ומספק למנסרות הפזורות לאורך הנהר ולסוחרים בערי הסביבה. רוב קבלני הכריתה היו גויים מהעיירה ומיעוטם היו יהודים מהעיירה ומהסביבה. האיכרים הפולנים לבושים היו בבגדים כפריים, חולצת עבודה כהה, מגפים עבות, מכנסים רחבות וכובע קסקט לראשם. היהודים לבושים היו בחליפות כהות וחולצות לבנות. מתחת למעיל השחור בצבצו הציציות, המבוגרים מגבעת לראשם והצעירים כובע קסקט. השתדלו לדמות בלבוש לגויים.
רב אברהם יצחק אפשטיין שוכר היה חקלאים על בהמותיהם להוצאת העצים מאזורי הכריתה. העצים היו מובלים אל גדות הנהר, ליד העיירה. משם הגזעים היו מועברים ברפסודות לסוחרים בערים המרוחקים, בהשטה על הנהר, ובעגלות, לסוחרים בסביבה הקרובה. עם הגעת המשאיות השתמשו גם בהן להובלה, אולם רוב העצים היו מובלים בנהר. אביו של זלמן כהן משה בן דוד הכהן, שהיה איכר עובד אדמה בנוסף על עיסוקו בחקלאות, היה מוביל עבור רב אברהם יצחק את העצים מאזור הכריתה בהרים אל הנהר, כאשר זלמן היה עוזר לו בהולכת הסוסים ואחיו הבוגרים של זלמן היו ממשיטי קורות העץ בנהר ואליהם מדי פעם הצטרף גם הילד זלמן.