מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשונים בעיר

חנה אפשטיין בויים-אילן ז"ל

מקום לידתה רוסיה חרסון
תאריך לידתה 1893, י"ד תמוז תרע"ד
עלתה ארצה ב- 1904
עיסוקה עקרת בית
תאריך פטירתה 1982
ילדים: זהבה שקדי, שולמית פינרמן, שרה גוט, רבקה אבלס, יעקב אבני, תמר דון

קורות חיים

אימא נולדה ב-1897 באוקראינה בעיר חרסון על הדנייפר.
בת בכורה למשפחת בויים רפאל ולאה. משפחה יהודית מסורתית וציונית החליטו לעלות לפלסטינה-א"י בעקבות הפרעות ברוסיה.
אבי המשפחה המורחבת סבא נוח ושרה דובניקוב אסף את כל בני המשפחה ועלה לארץ בעליה השנייה בשנת 1904 באוניה והגיעו ליפו.
המטרה הייתה להתיישב בצפון מזרח הכנרת עמק הבטיחה.
סבא רבא וסבא הביאו איתם את הציוד למתן שירותים למושבות החקלאיות, זה היה העיסוק שלהם באוקראינה.
בדרכם לצפון על עגלות ורכיבה על סוסים עברו כפר תבור יבניאל וסג'רה עד לבטיחה ועשו למחייתם וגם שלמו מחיר אחד החתנים שמעון מלמד נרצח ע"י ערבים כאיש השומר, והקדחת פגעה ללא רחם. המשפחה נדדה עד זיכרון יעקב מושבה גדולה יחסית התמקמו בה והתבססו. הקימו בית מלאכה גדול ונתנו שירותים לכל החקלאים גם בסביבה.
חלק מבית המלאכה עבר לנתניה לאותה המטרה ע"י סבא בויים ובנו פנחס אילן בויים.
בשנת 1910 אימא נישאה לחיים יצחק אפשטיין בן למשפחת איכרים ממייסדי עתלית וגרו בה. החיים היו די קשים פרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 והחלה פרשת "נילי" ע"י בני משפחת אהרנסון והפעילות הייתה גם בעתלית, מכת ארבה, גיוס אבא לצבא התורכי, עומס עבודה קשה במשק החקלאי ומחלת המלריה הכבידו על אימא ומצב בריאותה היה לא טוב חזרו לזיכרון יעקב אבא חיפש עבודה ומצא אותה כנגן בתזמורת המשטרה בירושלים. המשפחה עברה לירושלים שם נולדו 2 בנות נוספות. כעבור מספר שנים חזרו לזיכרון יעקב נולדו עוד שני ילדים.
ב-1932 עברו לנתניה הורים + 4 ילדים ביניהם תינוקת בת שישה שבועות. החיים לא היו קלים אימא הייתה עסוקה בגידול הילדים אך מצאה זמן לעבוד בעבודות שיכלה לשלב עם עבודות משק ביתה. הילדים למדו במוסדות חינוך מקומיים גדלנו ילדים שמחים ומאושרים.
אימא לא למדה לימודים מסודרים אך שלטה בשפה העברית יידיש ורוסית אהבה ספר וקראה הרבה ביידיש עברית ורוסית. אהובה על הבריאות מוכנה לעזור מאוד אהבה קולנוע. אישה מעשית ועזר כנגדו דוגמה לחיקוי.
אימא נפטרה ב-י"ט בשבט 15.2.82 בשיבה טובה. יהי זכרה ברוך.

אלבום תמונות