מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשונים בעיר

שושנה ישראלי אלברט

תאריך לידתה 26.6.1936
מקצועה מורה למוסיקה
בן זוגה: איתן ישראל
ילדים: גל ישראלי, יהודה ישראלי, יעל וייס, אורי ישראלי

קורות חיים

סבי וסבתי ישראל ורחל אלברט רכשו קרקעות בנתניה החל משנת 1929, ובשנת 1931 עברו לגור בביתם שבמושבה, ברח' הרצל 17. אליהם הצטרף אבי בבחרותו ובשנת 1932 כשהוא ואימי נשאו, הקימו את ביתם במושבה לצד סבי וסבתי ובאופן עצמאי הפכו למייסדים.
נולדתי בערב שבועות שנת תרצ"ו, במאי 1936, בביה"ח הדסה בירושלים ליד הורי אימי יצחק וזהבה גרינוולד, שהיו ירושלמים. אחות לאחותי הבוגרת חנה אלברט (מגיד).
את ראשית ימי בנתניה עברתי ב"בית הנוטע", במגורי הנוטרים, על גבעת כורכר בתוך חורשת אורנים (במקום בו עומד היום קולנוע "שרון"), שכן אבי היה נוטר (גפיר) מטעם משטרת פלסטינה א"י.
בשנת 1939, לאחר שנולד אחי הצעיר (אליעזר) אלי הי"ד, עברנו להתגורר בשכונת בן ציון בצריף הצמוד לבית סבי וסבתי, "בגן עדן" של שדה - תותים, עצי ערבה, דקל, בעלי חיים, ליד מקשות האבטיחים ושדות החיטה, והמון חול ודיונות בדרך אל מרכז המושבה.
בשנת 1945, עברנו לגור בעיר, ברחוב הנוטע, בבית המשותף הראשון בנתניה, אותו בנה אבי.
את כל 14 שנות לימודי עברתי בנתניה. מ"גן חוה" שבגבע, עליתי לכתה א' בבית הספר "תחכמוני", אותו סיימתי במחזור ח' בשנת 1950.
לשנותיי בבית הספר התיכון "טשרניחובסקי", חלקן במגמה הפדגוגית, הוספתי לימודי בלט וריקודי עם אינטנסיביים אצל הרקדנית הנודעת גרטרוד קראוס בתל אביב ולימדתי מחול בחוגים שונים.
סיימתי את הסמינר למורים בפרדס הגדוד בנתניה והוסמכתי להוראה.
לצה"ל התגייסתי כמורה מוסמכת, ובמשך שתי שנות שירותי הייתי "מורת-צה"ל" במדים, בישוב עולים בספר שליד אשקלון.
עם השחרור עשיתי הסבה להוראת מוסיקה, ובמקביל לעבודתי כמורה למוסיקה ומנצחת מקהלות בנתניה, למדתי במדרשה למוסיקה בתל אביב.
באפריל 1959 נשאתי לאיתן ישראלי, בן למייסדי אביחיל, ומאז, למעט שבע שנים בהן עשינו בשליחויות בחו"ל, באפריקה ובשגרירות ישראל בארה"ב, בייתי באביחיל. בו נולדו לנו ארבעת ילדינו גל, יודי (יהודה), יעל (ויס) ואורי. כולם נשואים וגרים באביחיל עם נכדינו עידו, אורן, דור, אלה, עמית, לילך, יסמין, נוה (ואחד בדרך).
גם היום יש לנו נחלה בנתניה: הבית ברחוב הרצל 17 אותו ירשנו מהורי, שירשו מהוריהם. וכן קרקע ובית בעין התכלת.
בהיותי בארה"ב במשך שלוש שנים, סיימתי באוניברסיטה תואר בחינוך ובהוראת מוסיקה ותנועה וכשחזרתי ארצה, מוניתי לתפקיד פיקוח והדרכה להוראת המוסיקה במשרד החינוך.
בשנת 1985, הצטרפתי כחברה לארגון נשות הדסה-ישראל, יסדתי את סניף נתניה הראשון לדוברות עברית מחוץ לירושלים. הייתי נשיאת הסניף הראשונה. במשך השנים שימשתי בתפקידים ארציים, ביניהם: כסגנית נשיאה ארצית, כממונה על הקמת הסניפים לדוברות עברית, כנציגת הדסה העולמית למוסדות "עלית הנוער" ברחבי הארץ, חברת הדירקטוריונים של המוסדות ועוד.
בשנת 1998, נבחרתי לתפקיד נשיאה ארצית לארגון נשות הדסה - ישראל. הראשונה מבין דוברות העברית ומחוץ לירושלים.
בשנים אלו, הגברתי במיוחד את מעורבות חברותינו והסניפים ברחבי הארץ, בחיי הקהילה בתחומים של הילד בסיכון ואלימות במשפחה, הן בעבודת התנדבות אישית והן בגיוס כספים למטרות אלו. אני שמחה לציין את הפעילות המיוחדת של סניף הדסה - ישראל, "החבצלת" נתניה, עם הקהילה - למען הקהילה, בשיתוף הדוק עם המערכת העירונית.
היום, בנוסף להיותי חברת ההנהלה והוועד המנהל של הדסה-ישראל, אני גם חברה בחבר הנאמנים של "אוניברסיטת רופין" וחברת הועד המנהל.
מאז שנת 1987 אני עובדת עם בעלי בחברה המשפחתית שבבעלותנו.

אלבום תמונות