בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה רבתה אוכלוסיית נתניה בשיעור מדהים שעלה על שיעור הריבוי הארצי באופן ניכר. בסוף שנת 1950 היה מספרה של אוכלוסיית העיר 23000 ומוצאם שלה אלה נאמנה את הפזורה היהודית בכל קצווי תבל.
יישובים רבים, מושבים, כפרים וקיבוצים, השוכנים מצפון ומדרום לבירת השרון ורבים מיישובי השומרון שממזרחה מקבלים בה שירותים שונים. בשל מיקומה המרכזי היא מהווה חוליית חיבור בין צפון הארץ למרכזה.
היישוב הגדול ביותר השוכן על אם הדרך שבין המטרופולין תל אביב לבין הגדולה שבערי הצפון, חיפה, היא נתניה ולכן מוקמו בה תחנת רכבת חדשה ותחנת מרכזית חדשה.
לאחר קום המדינה ביום שישי י"ד באב תש"י - 28.7.1950 נחנך כביש החוף החוצה את נתניה בהצטלבות הדרכים נתניה - תל אביב ונתניה בית ליד. קטע הכביש הנמצא בגבולות שפוטה של נתניה נסלל בשיתוף המחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת ישראל ועיריית נתניה.