פיתוח
גלויה היתולית המשלבת אתרים תיירותיים בנתניה, 1990
אגד נתניה, שנות ה- 80
הצגת תכנית שיקום השכונות
השוק ברח' זנגויל, שנות ה- 80
שוק נתניה
בנין ששוקם בשכונת סלע, שנות ה- 80
חנוכת כביש החוף שנות החמישים
חנוכת כביש החוף שנות החמישים
שיירת מכוניות שהגיע לחנוכת כביש החוף
תחנת הרכבת בנתניה, 1992
המנהרה בתחנת הרכבת בנתניה, 1992
תחנת הרכבת בנתניה
אגד חנכה תחנה מרכזית בנתניה
הזמנה לטקס חנוכת תחנת רכבת בנתניה
בית חרושת פרימזון באזור התעשיה הראשון של נתניה
בית חרושת פרימזון
מפעל פיליפס ישראל
בית חרושת אביר
בית חרושת עסיס
בית חרושת אביק
בית חרושת לשיכר ובירה - בית חרושת אביר
תכנית מתאר פארק תעשיות שיאים 2000, באזור תעשיה ספיר
דגם פארק שיאים 2000
פארק שיאים 2000
פאואר סנטר באזור תעשיה בנתניה
חומר פרסומי על נתניה, מחלקת התיירות, 1965
כרכרות בנתניה, 1970
מדרחוה הרצל, 1984
הירידה לים בחוף הרצל, 1970
גלוית דואר, חוף סירונית
ביתן נתניה, יריד תיירות בחוץ לארץ, 1986
גן המלך, 1993
מרחפים מעל המצוק, 1992
הטיילת בשדרות ניצה, 1990
טיילת ניצה, 1990
חוף סירונית, 1965
תחרות מפרשיות, סוכות 1965
חוף הרצל, 1975
מגלשות מים בחוף הים, 1990
הביתן הישראלי עם כרזות פרסום של נתניה, שנות ה- 80
פסל שחפים בחוף ארגמן
המסל"אחות גדולה תרומת האומן סיאוארד ג'ונסון, בטיילת שקד, 1997
גלוית תיירות נתניה, סוף שנות ה - 70
מבט על טיילת שקד, 1997
גלוית דואר מנתניה, 1960
מדרחוב הרצל
טיילת הראשונים, 2002
טיילת הראשונים, 2002
טיילת הראשונים
בית פרידלנדר בפרדס הגדוד
פרדס הגדוד
פרדס הגדוד
שכונת רמת זאב
המתיישבים הראשונים ברמת טיומקין, 1933
בפתח אהל במושב רמת טיומקין, 1933
סלילת כביש רחוב טיומקין, 1950
פרדס הגדוד
לאחר קום המדינה, בעת גלי העלייה
גדולים הציפו את הארץ, ניצבה העיר נתניה לפני בעיה חריפה של תעסוקה. בסמוך לה הוקמו עמה מעברות, הגדולה שבהן היתה בבית - ליד. במעברה התגוררו כ - 20 אלף עולים באוהלים ובבדונים.
כדי לשים קץ לבעיית המעברות הועברו המוני העולים לנתניה הסמוכה. זו נעשתה לפתע פתאום מוקד להתיישבות של רבבות העולים, אך פתרונות תעשסוקה לא נמצאו .
בעיר הוקמו מפעלים קטנים שסיפקו את תוצרתם להמוני התושבים.
בעיר הוקמו במהלך שנות קיומה שלושה איזור התעשייה: הראשון הוקם במרכז העיר של היום לפני קום המדינה ועוד שניים: איזור התעשייה ע"ש קפלן שהוקם בשנות החמישים ואיזור התעשייה ע"ש ספיר שהוקם בשנות השבעים.
הראשון במרכזי המסחר של העיר השתרע לאורך רחובה הראשי, רחוב הרצל. כבר בשעה שתוכנן הרחוב הוא יועד לאזור מסחר, ולכן הור רחב ממדים ותשתיתו מתאימה למסחר. ברבות השנים החלו להתפתח הבדלים בין שני חלקיו של הרחוב עד שנוצרו שני אזורי מסחר. האחד בחלקו המערבי הפך למדרחובוהוא מאופיין בבתי קפה, מועדונים ועוד. בחלקו המזרחי והרחובות הסמוכים לו הוקמו מרכזי מסחר המספקים את צורכיהם השוטפים של תושבי העיר ושל תושבי היישובים הסמוכים. בסמוך נבנתה תחנת "אגד" והשוק המרכזי.
שלושה גורמים חשובים חברו בנתניה, ועשו אותה לעיר תיירות ונופש: הראשון במעלה הוא חוף הים מהיפים והנוחים בחופי הארץ, שבו שירותי חוף מעולים, ים רוגע רוב ימות השנה - תודות לשוברי גלים. שני בחשיבותו הוא נושא התשתית לתיירות והגורם השלישי הוא מיקומה של נתניה על מפת הארץ.
כבר בשנות השלושים והארבעים הוקמו בכל רחבי הארץ וגם בנתניה ובסביבותיה שכונות בעלות גוון פוליטי. כזו היתה רמת טיומקים. רק לאחר מלחמת העצמאות סופח הכפר לנתניה. שיכונים אחרים בעלי גוון פוליטי שיכוני הפועלים, א, ב, ו- ג' שהקימה ההסתדרות הכללית ושכונת זאב שייסדה ההסתדרות העובדים הלאומית. עם קום המדינה סופחו אליה משקי עזר כגון: עין התכלת, פרדס הגדוד ונווה איתמר.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.
כדי לשים קץ לבעיית המעברות הועברו המוני העולים לנתניה הסמוכה. זו נעשתה לפתע פתאום מוקד להתיישבות של רבבות העולים, אך פתרונות תעשסוקה לא נמצאו .
בעיר הוקמו מפעלים קטנים שסיפקו את תוצרתם להמוני התושבים.
בעיר הוקמו במהלך שנות קיומה שלושה איזור התעשייה: הראשון הוקם במרכז העיר של היום לפני קום המדינה ועוד שניים: איזור התעשייה ע"ש קפלן שהוקם בשנות החמישים ואיזור התעשייה ע"ש ספיר שהוקם בשנות השבעים.
הראשון במרכזי המסחר של העיר השתרע לאורך רחובה הראשי, רחוב הרצל. כבר בשעה שתוכנן הרחוב הוא יועד לאזור מסחר, ולכן הור רחב ממדים ותשתיתו מתאימה למסחר. ברבות השנים החלו להתפתח הבדלים בין שני חלקיו של הרחוב עד שנוצרו שני אזורי מסחר. האחד בחלקו המערבי הפך למדרחובוהוא מאופיין בבתי קפה, מועדונים ועוד. בחלקו המזרחי והרחובות הסמוכים לו הוקמו מרכזי מסחר המספקים את צורכיהם השוטפים של תושבי העיר ושל תושבי היישובים הסמוכים. בסמוך נבנתה תחנת "אגד" והשוק המרכזי.
שלושה גורמים חשובים חברו בנתניה, ועשו אותה לעיר תיירות ונופש: הראשון במעלה הוא חוף הים מהיפים והנוחים בחופי הארץ, שבו שירותי חוף מעולים, ים רוגע רוב ימות השנה - תודות לשוברי גלים. שני בחשיבותו הוא נושא התשתית לתיירות והגורם השלישי הוא מיקומה של נתניה על מפת הארץ.
כבר בשנות השלושים והארבעים הוקמו בכל רחבי הארץ וגם בנתניה ובסביבותיה שכונות בעלות גוון פוליטי. כזו היתה רמת טיומקים. רק לאחר מלחמת העצמאות סופח הכפר לנתניה. שיכונים אחרים בעלי גוון פוליטי שיכוני הפועלים, א, ב, ו- ג' שהקימה ההסתדרות הכללית ושכונת זאב שייסדה ההסתדרות העובדים הלאומית. עם קום המדינה סופחו אליה משקי עזר כגון: עין התכלת, פרדס הגדוד ונווה איתמר.
מתוך: שר - אל דוידוביץ, 1992, נתניה סיפורה של עיר, הוצאת מוטיב - דביר כצמן.