מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של מקום

ביארת חנון

המבנה הגדול והמרשים ביותר אשר השתמר בצורה מדהימה באזור האחוזה של משפחת חנון. בכל התכתובות והרישומים הפורמאליים מכונה האתר "בירכת חנון", כפי שנקרא האזור בעבר.
המונח "בירכה" מתייחס בגיאוגרפיה הערבית של ארץ-ישראל לבריכות בתוך הכפר או לבריכות עונתיות טבעיות ("שלוליות חורף"). מדרום לאתר אכן הייתה בריכה טבעית גדולה מאות שנקראה "בירכת חנון".
"ביארה" בערבית נגזרת מן המילה 'ביר' בערבית שמשמעותה באר. עם השנים, ובעיקר עם התפתחות ענף הפרדסנות בארץ-ישראל, השתרש מושג זה כמייצג את בית הבאר שנבנה בשטח הפרדס, בית המגורים ובית האחוזה שהתפתח ממנו, וכן את הפרדס עצמו. שלבים אלה מיוצגים היטב גם באתר זה. לכן ראוי לקרוא למבנה זה בשם "ביארת חנון".
שלבי ההתפתחות של האתר:
באתר ביארת חנון היו מספר שלבי בנייה בפרק זמן קצר מאוד יחסית, למן סוף המאה התשע-עשרה ועד לסוף תקופת המנדט, תקופה של כשבעים שנה.
בשלב הראשון, מעצם היות המבנה אתר חקלאי, נחפר הבאר המרכזית ונבנתה ברכת אגירה. בתקופה זו נבנו גם מבני הקמרונות שהיו הבסיס לפעילות החקלאית באזור וייתכן אף ששימשו למגורים. בשלב זה פעלו באתר שלוש אמות מים: "האמה התחתונה" (ראה סעיף 'מערכת הובלת המים') שהובילה מים לכיוון מערב, למעלה הגבעה, ושתי אמות נוספות, שטרם חשפנו אותן לחלוטין, אשר הובילו מים לדרום ולצפון.
בשלב השני, בראשית המאה העשרים, עם התפתחות והתגברות הפעילות החקלאית באזור, נבנה בית המגורים על גג המבנה. כיוון שמיקומו לא היה מתוכנן מלכתחילה, נבנה גרם המדרגות כתוספת חיצונית, מעץ או ברזל בצדו הדרומי של המבנה. בתקופה זו נוספו החדרים הנוספים במבנה המערבי (מבנה 2) והאתר החל לקבל תכנית של מתחם בנוי סביב חצר.
מבחינת מערכת המים, נבנתה בשלב זה "אמת המים התיכונה" שנועדה להעביר את המים עוד מערבה. האמה נבנתה על קיר "אמת המים התחתונה" והגביהה אותו.
בשלב השלישית, תקופת המנדט, התרחבו השטחים החקלאיים המושקים והעבודה הייתה אינטנסיבית, מה שחייב התיישבות סדירה של פועלים באתר. בית המגורים הורחב גם הוא ונוסף לו חדר בצדו המערבי. באותה תקופה נבנה מבנה המשק המזרחי (מבנה 3). "אמת המים התיכונה" נאטמה ומעליה הוגבה הקיר על-מנת לבנות אמה שלישית שתגיע גבוה ורחוק יותר. בנוסף לאמת המים הבנויה אבן, נוספו צינורות מתכת חיצוניים לקירות המבנה וקיר אמת המים, על מנת להשקות את כל המרחב מסביב, הן הקרוב, כגן ירק והן הרחוק, כפרדסים ומטעים. מצינורות אלה שרדו רק המסמרים שתמכו אותם. בשלב זה נבנה מבנה נוסף, במרחק של כ-200 מטרים מצפון לבית האחוזה.

מתוך: יוסי ויטריאול, אחוזת חנון, אוניבסיטת בר אילן.