משק שורצמן - מחלבה

משק שורצמן

משק שוורצמן - שנות השלושים

בחצר עם הפרה
מחלבה משק שורצמן - כך היה כתוב על הבית
חצר גדולה היתה מסביב לבית ברחוב סמילנסקי.
בחצר היתה רפת עם פרות פר וסוס צמוד לרפת מחסן מזון וקש לבהמות לחליבת הפרות היה דלי מיוחד לחליבה צר וארוך כדי להחזיקו בין הרגלים בזמן חליבה.
לאחר כל חליבה היו מודדים כמות החלב שנחלב, היו רושמים לכל פרה את הכמות וכך בכל יום.
החלב היה נכנס לבית שהיה מחולק לשני אגפים המחלבה ומגורים. במחלבה היה חדר עם שולחנות רחבים וארוכים. על השולחנות היו כוסות זכוכית ללבן שמנת ובקבוקים לקפיר.
שולחן מיוחד עם מוט מעליו לתלות שקיות חלב לעשות גבינה. "וספרטור" מתקן חשמלי שהיו ממלאים בחלב בצורה סיבובית היה מפריד בין החלב והשומן.
חלק מהחלב הוכנס לכדים גדולים לחלוקת חלב שנמדד בכלי שנקרא ליטר והיה מחולק בבתים מדירה לדירה וכל עקרת בית היתה מחכה בבית לחלבן ומבקשת את הכמות הרצויה לה.
במטבח היו סירים ענקיים בהם היו מרתיחים את החלב ובזה ממלאים את הכוסות זכוכית לעשות הלבן.
חלק מהחלב היו ממלאים בבקבוקים לעשות קפיר.
החלב השמן שהופרד לכוסות לעשות שמנת.
מהחלב השמן אפשר לעשות חמאה, חובצים את השמנת ואז נפרד השומן מעודפי המים ומקבלים חמאה.
חלב שהיו שופכים לתוך שקיות בד קושרים בקשר ותולים למוט התלוי מעל שולחן עם אמבטיה שהמים טפטפו בה.
את הגבינות והחמאה היו מוכרים במשקל לכל קונה.
את כל המוצרים וחלב היו מובילים על תלת אפניים לכל החנויות והצרכנים בבתים.
בחנויות היו סופרים את כמות צנצנות הלבן או השמנת וכן הקפיר ומקבלים חזרה צנצנות ובקבוקים.
כששרה היתה בת 6 וידעה לכתוב מספרים היתה גם היא מובילה את המצרכים לחנויות קרובות למחלבה סופרת את הצנצנות הריקות ומביאה הכל הביתה למחלבה.
חצר גדולה היתה מסביב לבית ברחוב סמילנסקי.
בחצר היתה רפת עם פרות פר וסוס צמוד לרפת מחסן מזון וקש לבהמות לחליבת הפרות היה דלי מיוחד לחליבה צר וארוך כדי להחזיקו בין הרגלים בזמן חליבה.
לאחר כל חליבה היו מודדים כמות החלב שנחלב, היו רושמים לכל פרה את הכמות וכך בכל יום.
החלב היה נכנס לבית שהיה מחולק לשני אגפים המחלבה ומגורים. במחלבה היה חדר עם שולחנות רחבים וארוכים. על השולחנות היו כוסות זכוכית ללבן שמנת ובקבוקים לקפיר.
שולחן מיוחד עם מוט מעליו לתלות שקיות חלב לעשות גבינה. "וספרטור" מתקן חשמלי שהיו ממלאים בחלב בצורה סיבובית היה מפריד בין החלב והשומן.
חלק מהחלב הוכנס לכדים גדולים לחלוקת חלב שנמדד בכלי שנקרא ליטר והיה מחולק בבתים מדירה לדירה וכל עקרת בית היתה מחכה בבית לחלבן ומבקשת את הכמות הרצויה לה.
במטבח היו סירים ענקיים בהם היו מרתיחים את החלב ובזה ממלאים את הכוסות זכוכית לעשות הלבן.
חלק מהחלב היו ממלאים בבקבוקים לעשות קפיר.
החלב השמן שהופרד לכוסות לעשות שמנת.
מהחלב השמן אפשר לעשות חמאה, חובצים את השמנת ואז נפרד השומן מעודפי המים ומקבלים חמאה.
חלב שהיו שופכים לתוך שקיות בד קושרים בקשר ותולים למוט התלוי מעל שולחן עם אמבטיה שהמים טפטפו בה.
את הגבינות והחמאה היו מוכרים במשקל לכל קונה.
את כל המוצרים וחלב היו מובילים על תלת אפניים לכל החנויות והצרכנים בבתים.
בחנויות היו סופרים את כמות צנצנות הלבן או השמנת וכן הקפיר ומקבלים חזרה צנצנות ובקבוקים.
כששרה היתה בת 6 וידעה לכתוב מספרים היתה גם היא מובילה את המצרכים לחנויות קרובות למחלבה סופרת את הצנצנות הריקות ומביאה הכל הביתה למחלבה.