מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

סיפורו של רחוב

מצפה הים

"מצפה הים" - חוף הים של עין התכלת, בו ישבו גרעיני ההתיישבות של השומר הצעיר עמיר, יד מרדכי ושובל.
מייסדי קיבוץ "מצפה הים" נמנו עם שלשה גרעיני התיישבות של תנועת השומר הצעיר. הראשון היה "קבוץ השומר הצעיר הליטאי המקביל ב'" הם ישבו במקום כשנה (1933-1934) בצריפי עץ לא מרוצפים ועבדו בפרדסי הסביבה וסייעו בעליה הבלתי לגלית, שאז החלה, לקחו חלק בשמירת החוף עם אנשי רמת טיומקין. מכאן עברו להכשרה בחדרה ולהיתישבות בקבוץ עמיר. הגרעין השני היה "קיבוץ בין גלילי א', ב' וג' " שחבריו עלו מגליציה ונאחזו במקום ב- 10.8.1936 אליהם הצטרף גרעין "השרון" (ינואר 1938) אשר חבריו עלו מפולין.
קיבוץ "מצפה הים" קיבל 16 דונם מאדמות קק"ל. תחילה התגוררו החברים באוהלים וכחדר אוכל שימש בית אריזה נטוש באחד הפרדסים. העבודה היחידה שהצליחו לקבל בראשית דרכם היה בקטיף התפוזים והם הקציבו שניים או שלושה גרושים ליום לכלכלה והשתדלו לחסוך מפיהם כדי לרכוש ציוד, בהמות עבודה וזבלים.
על המצוק הצופה אל הים התפתח קיבוץ "מצפה הים", המצב הכלכלי השתפר, החברים עבדו בעבודות חוץ ובענפי המשק שפותחו במקום. בין שאר ענפי המשק החליטו חברי הקיבוץ לפתח את ענף הדיג כשבסיס היציאה לסירות הדיג היה חוף הקיבוץ, אליו הגיעו גם ספינות המעפילים.
שם הקיבוץ מצפה הים קיבל משמעות מיוחדת עת נבנה במקום בית דו קומתי אשר צפה אל הים. בית זה שהפך לבית הילדים של הקיבוץ, שימש לאיתות מן החוף אל ספינות המעפילים שהגיעו אל החוף.
בבניין שתי שורות חלונות, הניבטים אל הים. כאשר העלו אור בחדרים מסוימים נתקבלה צורה של מעיין משולש ישר זווית. כך ניתן היה לסמן לאנשי עליה ב' אשר על הספינה אם בקרבת החוף שוטטו משמרות בריטיים. אנשי עליה ב' נעזרו בהורדת המעפילים גם בסירות הדייגים של הקיבוץ.
תקופת החיים ב"מצפה הים" היתה תקופת התגבשות חברתית. הקיבוץ מנה כ - 140 חברים ושטח של 14 דונם ששימש כגן ירק, לא סיפק את צורכי החברים ולכן הוצע לחברים ע"י המוסדות המיישבים לעבור לאדמות הכפר ברייר דרומית למג'דל (אשקלון) והקימו את קיבוץ יד מרדכי. (מתוך: מוסמן שלמה, תשמ"ח, בעקבות מפעילים בצפון נתניה, החברה להגנת הטבע ואתר אינטרנט קיבוץ יד מרדכי).
השלישי היה קבוץ "אילת" , לאחר מעבר חברי יד מרדכי לאדמות ברייר התאחדו שלושה גרעינים של הקיבוץ הארצי - "השומר הצעיר" במחנה "מצפה הים". שלושת הגרעינים היו: 1. גרעין דרום אפריקאי ועולי גרמניה שעלו ארצה באניית "פטריה" בעליה ב', גרעין זה היה בהכשרה בקיבוץ עין השופט. 2. גדוד "במסילה" של תנועת השומר הצעיר בחיפה. 3. קבוצת צעירים חניכי כפר הנוער "בן שמן" שהיו בהכשרה שנתיים בקיבוץ מזרע.
כ- 45 חברים בגילאי העשרים שחיו בשטח "במצפה הים" ששינה את שמו לקבוץ "אילת" השתלבו בחיי נתניה. הכוונה היתה ליצור מקורות פרנסה לקראת מעבר להתיישבות חלוצית קבועה. אחרי ויכוחים רבים הוחלט על השם על השם "אילת" בכוונה אולי להיות קיבוץ ימי.
בנתניה החברים עבדו מטעם לשכת העבודה. "הכרנו את אנשי המקום בהרבה שטחים. פתחנו יחסים יפים עם השכנים בשכונות ממול המחנה; עברנו יום יום דרך המחנה הבריטי בדרך לעבודות השונות שלנו, לא פעם דרך מחסומים שהחיילים הבריטים הציבו, פיתחנו קשרים עם קיבוץ "קדמה" שהיה בקצה השני של נתניה. למדנו מקצועות שונים, בחקלאות, בבנין וביחסי ציבור. קיבלנו תפקידים בהסתדרות, במועצת הפועלים בלשכת עבודה ועוד; עסקנו בהפצת העיתון "על המשמר" ובגביית התשלום עד כפר יונה... הקמנו סנדלריה בקיבוץ עם החברה שלומית שקיבלה הכשרה מהסנדלר טייכמן במרכז העיר וגם עבדה אצלו ואח"כ הפכה סנדלרית "אילת" ולמרכז "עין התכלת"... אהבנו את התקופה הזאת. לאט לאט החברים היו נחוצים בבית בגידול הילדים ובענפי המשק השונים ששירתו גם את אזרחי נתניה: כגון מסגריה, נגריה, סנדלריה , רפת, גידול בוטנים ועוד... נהננו מקולנוע "אסתר", התחתנו אצל הרב ורנר בצורה הצנועה המיוחדת לנו בלי מסיבות גדולות ובלי שמלות כלה לבנות... תקופת נתניה זכורה לנו רק לטובה - עם הנוף הנהדר עם האוהלים והצריפים שלנו על הצוק מול הים, עם הרחצה במים הצוללים (גם בלילות). היתה זו התחלה מוצלחת להקמת יישוב משלנו בערבות הנגב". מתוך: ארכיון העיר נתניה, זיכרונות קיבוץ אילת , ג' 157, 1324 מיכל ג' 157 תיק 1520, זכרונות הכשרת עמיר).