מוזיאון ראשונים לתולדות נתניה

ראשי הישוב ויקיריו

דוד רזניק

חבר מועצה לשעבר, קצין מחוז נתניה וממונה על מחוז תל-אביב בגימלאות.

נולד בכ"ח טבת תרע"ב (1912) בליסקובה שעל גדות הניימן. בנו של רב העיירה.
בשנת 1924 גמר בי"ס יסודי עברי בפילורישקי ליד קובנה.
יצא לקובנה שם למד בישיבה קטנה "עטרת צבי", שנתיים ומחצה לאחר מכן עבר ללמוד לישיבה המפורסמת "כנסת ישראל" בסלבודקה במשך 4 שנים.
בשנה הרביעית לשהותו בישיבה, הרחיב את ידיעותיו בלימודים כלליים ונכנס לקורס שלישי לסמינריון למורים "יבנה", שם סיים את לימודיו ב-1931 ונתקבל כמורה בבי"ס יסודי ואף כמורה בפרו-גימנסיון בעיר למקצועות היהדות.
השתתף בארגונו מחדש של "החלוץ המזרחי" בליטא. לאחר שנת עבודה בהוראה התרכז בהקמת מרכזי הכשרה לחלוצים והיה לנציג התנועה במשרד הארצישראלי בקובנה. בזמן ביקוריו בעיירות היה פעיל למען הקרנות הלאומיות ובאסיפות עם.
בשנת 1934 עלה ארצה והיה בין ראשוני מתנחלי "כפר הרוא"ה שבעמק חפר. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו התגייס לנוטרות בתחנת גבעת-חיים.
בשנת 1937 יצא בשליחות "הפועל המזרחי" והקרנות הלאומיות לרומניה (שם נאסר תקופת מה על פעולה ציונית) לצ'כוסלובקיה ולליטא.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה ביקר פעמיים בחו"ל כשליח הקרנות (התרמה לרכישת נשק) כאיש ההגנה והתיישבות הבא מארץ ישראל.
עם שובו ארצה הוטל עליו תפקיד של מזכיר "הפועל המזרחי" בנתניה. עם ארגון לשכות עבודה כלליות מטעם הסוכנות התמנה סגן מזכיר הלשכה, הקים מטבח זול לציבור הפועלים הדתיים, נבחר למועצת העיר וחבר הנהלתה.
בשנת 1946 הוטל עליו התפקיד לארגן ולנהל את בית העולים בנתניה.
התמסר לגאולת קרקע ע"י ק.ק.ל. לשם הקמת שכונת "הפועל המזרחי". עסק בהקמת מוסדות חינוך דתיים. גולת הכותרת היתה יסוד ביה"ס התיכון "בר-אילן" ובהמשך הקמת ישיבת "בני-עקיבא".
היה בין היוזמים והמייסדים של ישיבת "ראדין". היה בין מקימי בית-הכנסת של "הפועל-המזרחי" ובתי כנסת נוספים. היה בין יוזמי הקמת בית-אבות "תפארת בנים", עזר ככל יכולתו להקמת "קרית-צאנז".
ב-1949 נתמנה כקצין מחוז נתניה, יזם ועדות בנין ערים ומחלקות טכניות משותפות למועצות המקומיות והאזוריות בנפה, והיה יו"ר ואחראי לועדות הנ"ל.
בשנת 1936 נתמנה לתפקיד סגן ממונה על מחוז תל-אביב ואח"כ ממונה על מחוז זה.
במשך 42 שנה עשה הכל בגבולות יכולתו למען התפתחותה של העיר נתניה.
בהמלצת ראש העיר, סגנו וחברי מועצת העיריה השמינית הוקצא ע"י מינהל מקרקעי ישראל שטח להקמת מוסד חינוכי נוסף ליד ביה"ס "שפירא" לתפארת העיר ותושביה.
היה שותף לכל היצירה שבמחוז זה והקים את ביתו בנתניה.