צבי אלון פייקוביץ

קורות חיים

יו"ר ועד הכפר נתניה 1929 - 1933.
היה מבין הקבוצה הראשונה שהגיעה לכפר נתניה ממסחה עם הפרדות והיה מחורשי התלם הראשון.
אשתו הראשונה ואם בנו - שלמה, היתה לאה פייקוביץ. לאה היא בתו של שלמה גולדמן. לאחר שטבעה בים ב-1931, התחתן בשנית עם חנה.
ב-19.10.1932 העניקו הבריטים לנתניה מעמד של "כפר" וצבי אלון (פייקוביץ), מהמתיישבים הראשונים שהגיעו ממסחה - מונה ל"מוכתר" הכפר.
על ההתיישבות ותפקידו כ"מוכתר" כתב צבי אלון (פייקוביץ): "לאחר שובנו לכפר הקמנו את היסודות של 13 הבתים הראשונים בנתניה (13.11.1929). במשך השנים הבאות כיהנתי בתפקידים שונים במוסדות הציבוריים של הכפר/מושבה, הייתי ממקימי מועצת העיר והמוסדות הכלכליים. שמשתי כמרכז הכפר, יו"ר הועד ומוכתר המושבה נתניה עד קום המדינה."
"בתור מוכתר הושבעתי כנוטר והיתה לי רשות מטעם המנדאט הבריטי לשאת נשק צבאי ברשיון. שתפתי תמיד פעולה עם הנוטרים בתוקף תפקידי כמוכתר וקיימתי קשרים הדוקים עם האחראי על הנוטרים אריאל ניר ועם שלמה לרמן. כמו כן קיימתי קשר הדוק עם ה- C.I.D, וכל הזהויים (לפי החוק המנדטורי לא היתה רשות לצבא או למשטרה לערוך חיפוש בלי נוכחותו של "המוכתר") נערכו בנוכוחי."
עמדתי אז בפני מצבים קשים כי נדרש ממני לגלות את מקום מגוריהם של אנשי האצ"ל. השתדלתי להשתמש בתרוצים שונים מלמסור שמות בטענה שאין חוק הקובע שאנשים צריכים להודיענו ביוצאם ובשובם למושבה. הוצא עלי צו מאסר, אבל מיור מאנשי ה-C.I.D המליץ שלא לאסרני וכך נחלצתי ממאסר במשך כל תקופת כהונתי הממושכת כ"מוכתר". (מתוך: צבי אלון (פייקוביץ), לזכרו - ארכיון עיריית נתניה). כל בני משפחתו של צבי היו פעילים בתחום ההגנה. המפורסם שבהם יגאל אלון. לפי דברי בנו שלמה, היה איש הקשר בין מרכז בני בנימין לקבוצה בכפר תבור. נפצע בעת הקרב על העדר ב-1920, הקרב היה עת נשדד העדר של כפר תבור על ידי ערבים ובני המושבה, לראשונה, החליטו לצאת בעקבות העדר ולהחזירו למושבה, בקרב נהרג אחד מבני הכפר והעדר הושב לבעליו. עם קום המדינה, הסתיים תפקידו כמוכתר, התפקיד הועבר למוסדות המדינה וצבי התמנה לראש מחלקת הגנים של העירייה. תפקיד אותו מלא עד פרישתו לגימלאות.